קטגוריה: קונטיינרים

התקנת קוברנטיס

לשם ההדגמה נעבוד עם 3 מכונות וירטואליות, לראשון נקרא k8node1, לשני k8node2 ולשלישי שהוא ישמש כמסטר שלנו נקרא k8master.
3 המכונות האלו מריצות CentOs7.

את הפקודות הבאות נריץ בכל אחת מהמכונותם שלנו. הפקודה הראשונה תהיה

sudo su

על מנת לקבל הרשאות ROOT.

לשם ההדגמה , אנו נבטל את SELinux – שימו לב, לא לעשות את זה בפרודקשיין, זה בשביל להקל על ההדגמה בלבד.

setenforce 0
sed -i --follow-symlinks 's/SELINUX=enforcing/SELINUX=disabled/g' /etc/sysconfig/selinux

בשלב הבא אנו נפעיל את br_netfilter כדי לאפשר תקשורת בין הקלסטרים שלנו, הפקודה בעצם מאפשרת לקוברנטיס לבצע שינויים בIPTABLES.

modprobe br_netfilter
echo '1' > /proc/sys/net/bridge/bridge-nf-call-iptables

בנוסף, אנו נבטל את הSWAP, הסיבה שאנו רוצים לעשות את זה היא על מנת שנקבל דיווח אמין על כמות הזיכרון שאנו משתמשים בו בפרודקשיין, כשאנו מאפשרים SWAP, הדיווח עלול להיות שגוי.

swapoff -a

בנוסף, אנחנו צריכים לערוך את הקובץ fstab, כצעד ראשון נבצע "גיבוי" לקובץ המקורי על ידי הפקודה:

cp /etc/fstab /etc/fstab.orig


ואז נריץ את הפקודה 

nano /etc/fstab

ונוסיף # לפני השורה הבאה:

/root/swap swap swap sw 0 0

כך שנקבל את השורה הבאה במקום

#/root/swap swap swap sw 0 0

עכשיו נתקין את החבילות הדרושות לדוקר

 yum install -y yum-utils device-mapper-persistent-data lvm2

 yum-config-manager --add-repo https://download.docker.com/linux/centos/docker-ce.repo

 yum install -y docker-ce

בCENTOS אנו צריכים גם לוודא שדוקר וקוברנטיס ירוצו על אותו Cgroup Driver (הוא משמש לדיווח הסטטיסטיקה כמו זיכרון שאנו משתמשים בו וכו)
כמו כן, אנו נירצה שדוקר יופעל כל פעם שהמערכת מופעלת.

 sed -i '/^ExecStart/ s/$/ --exec-opt native.cgroupdriver=systemd/' /usr/lib/systemd/system/docker.service 

 systemctl daemon-reload

 systemctl enable docker --now

אחרי שסיימנו, נוספיף את הריפו של קוברנטיס על ידי הרצה של הפקודה הבאה:

cat <<EOF > /etc/yum.repos.d/kubernetes.repo
[kubernetes]
name=Kubernetes
baseurl=https://packages.cloud.google.com/yum/repos/kubernetes-el7-x86_64
enabled=1
gpgcheck=0
repo_gpgcheck=0
gpgkey=https://packages.cloud.google.com/yum/doc/yum-key.gpg
   https://packages.cloud.google.com/yum/doc/rpm-package-key.gpg
EOF

ומייד לאחר מכן נתקין

 yum install -y kubelet kubeadm kubectl

וכמובן לא נשכח להפעיל אותו

systemctl enable kubelet
systemctl start docker.service

שימו לב! את הפקודות הבאות נריץ רק בשרת המסטר שלנו

kubeadm init --pod-network-cidr=10.244.0.0/16

לאחר שנריץ את הפקודה הנל במסטר, נקבל בחזרה את הפקודה אותה נצטרך להריץ במכונות האחרות שלנו על מנת שהם יוכלו להצטרף לקלסטר שהמסטר שלנו מנהל, במיקרה שלי הפלט שהתקבל הוא:

Your Kubernetes control-plane has initialized successfully!

To start using your cluster, you need to run the following as a regular user:

  mkdir -p $HOME/.kube
  sudo cp -i /etc/kubernetes/admin.conf $HOME/.kube/config
  sudo chown $(id -u):$(id -g) $HOME/.kube/config

You should now deploy a pod network to the cluster.
Run "kubectl apply -f [podnetwork].yaml" with one of the options listed at:
  https://kubernetes.io/docs/concepts/cluster-administration/addons/

Then you can join any number of worker nodes by running the following on each as root:

kubeadm join 172.31.37.95:6443 --token 9mplpv.oxlntc0gz9iukdm3 \
    --discovery-token-ca-cert-hash sha256:429959040fbf2743d9dc2ed67045548057ee2ae4781b5253143d8f93dca3bd0d

והפקודה שחשוב שנשמור אותה היא למעשה הפקודה שמכילה את הטוקן שאנו צריכים כדי ששאר המכונות שלנו יוכלו להתחבר לקלסטר שיצרנו (למסטר)

kubeadm join 172.31.37.95:6443 --token 9mplpv.oxlntc0gz9iukdm3 \
    --discovery-token-ca-cert-hash sha256:429959040fbf2743d9dc2ed67045548057ee2ae4781b5253143d8f93dca3bd0d

לאחר שסיימנו נקיש exit כדי לצאת ממצב ROOT ונריץ את הפקודות הבאות:

mkdir -p $HOME/.kube
sudo cp -i /etc/kubernetes/admin.conf $HOME/.kube/config
sudo chown $(id -u):$(id -g) $HOME/.kube/config

בנוסף נעשה דפלוי לפנל שלנו: 

kubectl apply -f https://raw.githubusercontent.com/coreos/flannel/master/Documentation/kube-flannel.yml

ונבדוק את הסטטוס של הקלסטר על ידי הפקודה

kubectl get pods --all-namespaces

את הפקודות הנל אנו צריכים להריץ בכל המכונות שלנו (למעט הפקודות שקשורות למסטר בלבד). לאחר מכן בכל מכונה שהיא לא המסטר נריץ את הפקודה שמכילה את הטוקן שלנו (במקרה שלי)

kubeadm join 172.31.37.95:6443 --token 9mplpv.oxlntc0gz9iukdm3 \
    --discovery-token-ca-cert-hash sha256:429959040fbf2743d9dc2ed67045548057ee2ae4781b5253143d8f93dca3bd0d

ולאחר מכן כשנריץ את הפקודה kubectk get nodes במסטר, אנו אמורים לראות את הנודים האחרים שלנו.

קצת על Kubernetes Deployments

Kubernetes Deployments הוא "כלי" שמאפשר לנו להפוך את תהליך יצירת הPODS שלנו לאוטומטי, אנו מגדירים את המצב (STATE) שאנו מעוניינים שהPOD שלנו יהיה בו, והקלסטר יידאג ליצור, לנהל ולשמור את המצב (STATE) שביקשנו.

דוגמאות לשימוש בDeployment

Scaling
מאפשר לבנו לבחור את מספר הרפליקציות שאנו מעוניינים שהDeployment ייצור לאפלקציה ספציפית. בנוסף ליצירת מס הרפלקציות שביקשנו, הDeployment יוודא שהרפלקציות שלנו יהיו מחולקות בצורה מאוזנת בין הNodes שלנו בשביל זמינות (Availability)

Self-Healing
כשאחד מהPODS שלנו נהרס,או נמחק בטעות, הDeployment ירים אחד חדש במקומו מיידית. אם הגדרתי שאני מעוניין ב6 רפליקציות למערכת שלי, ומחקתי בטעות רפליקה – הDeployment יידאג להרים רפליקה חדשה במקום.

Rolling Updates
בעזרת Deployment, אנו יכולים להחליף/לשנות IMAGE של קונטיינר, הDeployment יחליף קונטיינרים קיימים בגירסה החדשה בשלבים, הסיבה שאנו מעוניינים בכך היא שאם אנו נעשה דפלוי לאפלקציה החדשה שלנו בבת אחת – יהיה זמן מסויים של אי זמינות של המערכת, כאשר אנו עושים את הדפלוי בשלבים – החלפה של IMAGE בזה אחר זה אין לנו מצב של אי זמינות. כשיש לנו גירסה חדשה לאפלקציה שלנו ואנו רוצים לעשות לה דפלוי – אנו נעשה שימוש בDeployment.

הקובץ YAML הבא (נקרא לו example.yaml) למשל, מציין שאנו מעוניינים ב6 רפליקות, ובקונטיינר (במקרה שלנו קונטיינר אחד בלבד) בשם nginx שיריץ …nginx (במקרה שלנו 1.15.4).

apiVersion: apps/v1
kind: Deployment
metadata:
  name: nginx-deployment
  labels:
    app: nginx
spec:
  replicas: 6
  selector:
    matchLabels:
      app: nginx
  template:
    metadata:
      labels:
        app: nginx
    spec:
      containers:
      - name: nginx
        image: nginx:1.15.4
        ports:
        - containerPort: 80

כדי להפעיל את הדפלוימנט שיצרנו נריץ את הפקודה הבאה

kubectl create -f example.yaml

ונקבל בחזרה שורה שאומרת:
deployment.apps/nginx-deployment created

אחרי שהפעלנו את הדפלוימנט הזה נריץ את הפקודה הבאה כדי לראות את רשימת הדפלוימנט שלנו ונשים לב שנקבל פלט שמכיל את שם הדפלוימנט שלנו (nginx-deployment), את כמות הרפלקציות שביקשנו (Desired) שבמקרה שלנו הוא 6, ופרטים נוספים.

kubectl get deployments

ונקבל במיקרה שלי:

NAME DESIRED CURRENT UP-TO-DATE AVAILABLE AGE
nginx-deployment 6 6 6 6 30s

כדי לקבל מידע נוסף על דפלוימנט ספציפי נריץ את הפקודה הבאה , שימו לב שהפקודה צריכה להכיל את שם הדפלוימנט שאנו מעוניינים לקבל מידע נוסף לגביו, במיקרה שלנו nginx-deployment

kubectl describe deployment nginx-deployment

ועכשיו אנו רואים פרטים מלאים, כמו פורטים, סוג הIMAGE וכו.

אגב, אם נריץ את הפקודה 

kubectl get pods

במיקרה שלנו אנו ניראה שיש 6 PODS שרצים (כיון שביקשנו 6 רפליקות).

NAME READY STATUS RESTARTS AGE
nginx-deployment-d55b94fd-8qbrs 1/1 Running 0 100s
nginx-deployment-d55b94fd-9rc4t 1/1 Running 0 100s
nginx-deployment-d55b94fd-dj4lx 1/1 Running 0 100s
nginx-deployment-d55b94fd-g278x 1/1 Running 0 100s
nginx-deployment-d55b94fd-kp4v6 1/1 Running 0 100s
nginx-deployment-d55b94fd-pvq87 1/1 Running 0 100s


אם נמחוק אחד מהPOD שלנו , על ידי הפקודה
kubectl delete nginx-deployment-d55b94fd-8qbrs למשל
אנו ניראה שPOD חדש נוצר במקומו כמעט מיידית כיון שדרשנו שיהיו לנו 6 רפליקות.
ונוכיח את זה על ידי הרצת הפקודה kubectl get pods שוב, ובמיקרה שלי הפלט שהתקבל הוא

nginx-deployment-d55b94fd-9rc4t 1/1 Running 0 2m15s
nginx-deployment-d55b94fd-dj4lx 1/1 Running 0 2m15s
nginx-deployment-d55b94fd-g278x 1/1 Running 0 2m15s
nginx-deployment-d55b94fd-kp4v6 1/1 Running 0 2m15s
nginx-deployment-d55b94fd-pvq87 1/1 Running 0 2m15s
nginx-deployment-d55b94fd-rnnjz 1/1 Running 0 9s

כאשר ניתן לראות שהPOD האחרון נוצר לפני 9 שניות על מנת להחליף את הPOD שמחקתי, לעומת האחרים שנוצרו לפני 2 דקות.

התקנת DOCKER בJenkins

על מנת שJENKINS יוכל לעשות דפלוי לאפלקציות בקונטיינרים (Containerized app), אנו צריכים להתקין את DOCKER על השרת שעליו רץ הג'נקינס שלנו.

בשלב הראשון נתקין את DOCKER ונפעיל את השירות

sudo yum -y install docker
sudo systemctl start docker
sudo systemctl enable docker

לאחר מכן ניתן הרשאות לג'נקינס להשתמש בDOCKER , כדי לעשות זאת ניצור קבוצה לDOCKER ונוסיף את המשתמש של ג'נקינס לקבוצה.

sudo groupadd docker
sudo usermod -aG docker jenkins

נפעיל מחדש את השירות JENKINS ואת DOCKER

sudo systemctl restart jenkins
sudo systemctl restart docker

זהו, ככה פשוט.

לקריאה נוספת:
1. איך להתקין Jenkins בCentOS7
2. יצירת Jenkins Job פשוט שמושך קבצים מGIT
3. על Jenkins וWebHooks – עדכון אוטומטי כאשר מתבצע שינוי בקוד בריפו שלנו
4. קצת על Jenkins Pipelines
5. התקנת DOCKER בJenkins

Networking בקוברנטיס – איך Pods מדברים בניהם – מבט בסיסי

לקריאה מקדימה:
* קצת על קוברנטיס
* מה זה Node וקלסטרינג בקוברנטיס
* מה זה POD?
* איך ליצור קוברנטיס קלסטר בסיסי בקלות?

קוברנטיס מאפשר לנו ליצור Virtual Network שפועל בכל הקלסטר שלנו, כל Pod בקלסטר מקבל כתובת IP ייחודית ויכול לתקשר עם כל pod אחר בקלסטר – גם במיקרה שהPod רץ בNode אחר.

קוברנטיס תומך במספר רב של תוספים (Plugins) של networking, ברוב ההדגמות בבלוג, אני עושה שימוש בתוסף שקוראים לו Flannel – כדי להתקין אותו עקבו אחר ההוראות שמופיעות כאן.

הקובץ Yaml הבא יוצר לדוגמה 3 Pods (להלן 3 רפליקות), כאשר כל POD יריץ קונטיינר (Docker) של Nginx

apiVersion: apps/v1
kind: Deployment
metadata:
  name: nginx
  labels:
    app: nginx
spec:
  replicas: 3
  selector:
    matchLabels:
      app: nginx
  template:
    metadata:
      labels:
        app: nginx
    spec:
      containers:
      - name: nginx
        image: nginx:1.15.4
        ports:
        - containerPort: 80

אנו ניצור POD נוסף שיריץ busybox , באמצעותו נוכל לבדוק את הקישוריות שלנו בין הPODS השונים (נשתמש בCURL).

apiVersion: v1
kind: Pod
metadata:
  name: avivbusybox
spec:
  containers:
  - name: avivbusybox
    image: radial/busyboxplus:curl
    args:
    - sleep
    - "2000"

לאחר מכן נריץ את הפקודה הבאה כדי לקבל רשימה של הPODS שלנו כולל כתובת הIP שלהם:

kubectl get pods -o wide

בשלב האחרון ננסה להריץ CURL מתוך הbusybox שלנו לכתובת הIP של הפודים האחרים שלנו, כאשר את ה00.00.00.00 אנו נחליף בכתובת הIP של הפוד אליו אתה רוצים לבצע את הCURL.
הפקודה kubectl exec busybox בעצם מריצה את הcurl 00.00.00.00 בתוך POD הbusybox שלנו.

kubectl exec busybox -- curl 00.00.00.00

במידה והצלחנו לבצע CURL וקיבלנו את עמוד הדיפולט של Nginx זה בעצם מוכיח, שPODS יכולים לתקשר בניהם, גם אם הם ממוקמים בNodes אחר ושההתקנה של Flannel בוצעה בהצלחה.

לקריאה נוספת:
* הגדרות רשת עם Flannel
* https://kubernetes.io/docs/concepts/cluster-administration/networking/
* https://kubernetes.io/docs/concepts/extend-kubernetes/compute-storage-net/network-plugins/
* https://github.com/coreos/flannel

מצאתם טעות? הערות? שאלות? הסתדרתם? נתקעתם? כתבו לי בתגובות!

קצת על קוברנטיס (Kubernetes)

קצת על קוברנטיס (Kubernetes)

קוברנטיס הוא כלי לאוטומטציה וניהול של קונטיינרים.

ההיררכיה בקוברנטיס היא:
Cluster – > Node – > Pod

למה אנחנו צריכים אותו?

  • לאפשר לקונטיינרים לתקשר בניהם כאשר הם נמצאים בNODES שונים
  • למנוע כפילות של כתובת IP זהה בין דוקרים שממוקמים בNODES שונים
  • כשמחליפים קונטיינר – הוא בדרכ יקבל כתובת IP חדשה שזה מצב שאנו לא תמיד מעוניינים בו.
  • היחידה הקטנה ביותר בקוברנטיס נקראת POD,
    הPOD יכול להכיל קונטיינר אחד או קבוצה של קונטיינרים. כל הקויינטנרים שנמצאים באותו POD יקבלו את אותה כתובת IP, וכל POD שממוקם בקלסטר יקבל כתובת IP ייחודית באותו IP SPACE.
  • כל הקונטיינרים יכולים לתקשר עם קונטיינרים אחרים ללא NAT.
  • כתובת הIP שהקונטיינר מזהה ככתובת IP ששייכת לו היא אותה כתובת IP שהקונטיינרים האחרים רואים כשייכת להם.

הNetwork Overlay אחראי על חלוקת כתובת הIP.
הEtcd הוא Key-Value דאטאבייס לאובייקטים של קוברנטיס
הKubelet הוא הסרביס של קוברנטיס שרץ על כל הנודים בקלסטר – גם במאסטר וגם בWORKERS.

קוברנטיס כולל רכיבים שונים שעובדים ביחד ומאפשרים את תפקודו של הקוברנטיס קלסטר. כדי לראות את כל הPODS שאחראים על תפקודו של הקוברנטיס שלנו נריץ את הפקודה הבאה:

kubectl get pods -n kube-system

כל POD שמופיע לנו הוא בעצם POD שמריץ בתוכו רכיב שקשור לקוברנטיס עצמו. הרכיבים העיקריים הם:

kube-apiserver
זהו הAPI הראשי של קוברנטיס. הוא מבוסס REST. למשל הפקודה שהרצנו מקודם – kubectl get pods מבצעת למעשה פנייה לAPI.

etcd
מנהל את נושא המידע – סטורג של הקלסטר. לא מדובר בסטורג' שמאחסן בתוכו את האתר את הקבצים שלנו למשל, מדובר בסטורג שמחזיק את הדאטא שקשור לכמה PODS רצים כרגע, NODES, איזה כתובת IP יש לכל אחד וכו – כל המידע שדרוש לקוברנטיס בשביל לנהל ולהחזיק את הקלסטר שלנו.
במידה ויש לנו יותר מMASTER אחד, etcd ידאג שהדאטא הזה יהיה מסונכרן בין כל הMasters שלנו.

kube-controller-manager
מאחד בתוכו רכיבים שונים לחבילה אחת.
הוא מחזיק בתוכו את כל השירותים והספריות הדרושות לקוברנטיס. אם אנו מתייחסים ל jube-apiserver כפרונט של קוברנטיס, אזי ה kube-controller-manager הוא למעשה הבקאנד של קוברנטיס.

kube-scheduler
אחראי על יצירת הPODS, מתי להריץ אותם, מתי לכבות אותם, באיזה Node עצמאי להריץ אותם וכו.

kube-proxy
כל NODE זקוק לkube-proxy שלנו, הוא אחראי על התקשורת בין הNODES השונים על ידי הוספת כללי Firewall. כאשר POD בNODE X צריך לדבר עם POD שממוקם בNODE Y חייב להיות ROUTE וRULE שמאפשר את זה.

kubelet
הAGENT שמריץ את הקונטיינרים שלנו בכל NODE. הוא בעצם המתווך בין הAPI של קוברנטיס לדוקר. (Docker במקרה שלנו, אגב קוברנטיס תומך לא רק בדוקר).
הוא רץ כSERVICE ולא כPOD (כי הוא אחראי למעשה על הרצת הקונטיינר) ולכן הוא לא מופיע לנו ברשימת הPODS. כדי לראות אותו נריץ את הפקודה:

sudo systemctl status kubelet

מצאתם טעות? הערות? שאלות? הסתדרתם? נתקעתם? כתבו לי בתגובות!

מה זה Node וקלסטרינג בקוברנטיס

באחד המדריכים, יצרנו קוברנטיס קלסטר עם 3 Nodes, כל Node הוא בעצם שרת/מכונה שמריץ קונטיינרים (Pod).

לכל קוברנטיס קלסטר חייב להיות לפחות Node אחד שהוא יהיה הNode המנהל – הוא מריץ בתוכו את הKubernetes API ואת שאר כלי הניהול של קוברנטיס, שאר הNodes מכונים Workers.

כל Node מורכב מPod אחד או יותר.

כדי לראות את רשימת הNodes שלנו נריץ את הפקודה הבאה:

kubectl get nodes

כדי לקבל פרטים נוספים על Node ספציפי נריץ את הפקודה הבאה:

kubectl describe node $our_node_name

כאשר $our_node_name מייצג את שם הNode הספציפי.

מה זה Kubernetes Pod?
יצירת kubernetes קלסטר בסיסי בקלות

מצאתם טעות? הערות? שאלות? הסתדרתם? נתקעתם? כתבו לי בתגובות!

מה זה Kubernetes Pod?

Pods הוא היחידה הבסיסית ביותר של קוברנטיס. כל Pod מורכב מקונטיינר אחד או יותר (בדרכ יש קונטיינר אחד בכל POD אבל ניתן שיהיה יותר מקונטיינר אחד), כתובת IP בתוך הקוברנטיס קלסטר ואיחסון (Storage).
כל Pod אחד או יותר יוצרים ביחד Node. קלסטר מורכב מNode אחד או יותר.

כשאנחנו מפעילים Pod, קוברנטיס בעצם מתזמן – Schedules
Pod שיריץ אותו. הPod יריץ את כל הקונטיינטרים שם חלק מאותו Pod.

כדי ליצור POD, אנו משתמשים בקובץ YAML שמכיל את הפרטים של אותו POD.
לדוגמא, אם נירצה ליצור POD שמריץ קונטיינר Nginx ניצור קובץ בשם ourtamlefilename.yaml לדוגמא עם הפרטים הבאים:

apiVersion: v1
kind: Pod
metadata:
  name: nginx
spec:
  containers:
  - name: nginx
    image: nginx

בקובץ הנל, אנו בעצם מבקשים ליצור POD בשם nginx, ובנוסף מבקשים לבנות בו דוקר קונטיינר בשם nginx כאשר אנו מציינים לדוקר להשתמש בimage של nginx.

ואז נריץ את הפקודה 

kubectl create -f ouryamlfilename.yaml

ניתן לדלג על שלב יצירת הקובץ על ידי העברה של התוכן ישירות לkubectl על ידי הפקודה הבאה לדוגמא:

cat << EOF | kubectl create -f -
apiVersion: v1
kind: Pod
metadata:
  name: nginx
spec:
  containers:
  - name: nginx
    image: nginx
EOF

אני דווקא ממליץ לעבוד עם קבצים. יאפשר לנו בעתיד אוטומציה, ניהול גירסאות ועוד דברים נוספים.

כדי לראות את כל הPods הקיימים שלנו נריץ את הפקודה

kubectl get pods

וכדי לראות פרטים נוספים אודות POD נריץ את הפקודה הבאה כאשר במקרה שלנו nginx זהו שם הPod שלנו

kubectl describe pod nginx

למחיקת הPOD שלנו נשתמש בפקודה הבאה:

kubectl delete pod nginx

מצאתם טעות? הערות? שאלות? הסתדרתם? נתקעתם? כתבו לי בתגובות!

יצירת kubernetes קלסטר בסיסי בקלות

מדריך ליצירת kubernetes קלסטר בסיסי בקלות

לא יודעים מה זה קוברנטיס? ליחצו כאן

קצת על קוברנטיס (Kubernetes)

פירוט השלבים:
שלב 1: התקנת DOCKER
שלב 2: התקנת kubeadm, kubelet ו kubectl
שלב 3: הפעלת המסטר נוד (Master Node) שלנו
שלב 4: צירוף 2 הNODES שלנו לקלסטר
שלב 5: הגדרות רשת עם Flannel

מכונה = Node
לשם ההדגמה אנו ניצור kubernetes קלסטר שמורכב מ3 מכונות , 2 מכונות שיהיו הNODES ומכונה אחת שתהיה הNode Master שלנו.
לשרת המסטר שלנו נקרא k8master , לשרת NODE הראשון נקרא k8node1 ולשני k8node2
ההפצה שבחרתי לעבוד איתה בהדגמה היא Ubuntu 18 LTS

בMASTER שלנו אנו נתקין:
* Docker
* Kubeadm
* Kubelet
* Kubectl
* Control Plane

בנודים שלנו נתקין:
* Docker
* Kubeadm
*Kybelet
*Kubectl

ולשם קישוריות רשת נשתמש בFlannel

השלב הראשון – התקנת DOCKER

השלב הראשון הוא להתקין DOCKER בכל אחת מהמכונות שלנו (במקרה שלנו 3 מכונות שמריצות אובונטו), להסבר איך להתקין ניתן ללחוץ כאן

איך מתקינים DOCKER באובונטו 18 LTS

השלב השני: התקנת kubeadm, kubelet ו kubectl

השלב השני הוא להתקין את השירותים הנל בכל אחת מהמכונות שלנו, להסבר כיצד ניתן להתקין אותם באובונטו ניתן ללחוץ כאן

התקנת kubeadm, kubelet ו kubectl בשרת Ubuntu 18 LTS

השלב השלישי: הפעלת המסטר נוד (Master Node) שלנו

בשרת המסטר שלנו נריץ את הפקודה הבאה: (לוקח לה בדרכ כמה דקות עד שהפקודה מסיימת את הפעולה)

sudo kubeadm init --pod-network-cidr=10.244.0.0/16

אחרי כמה דקות, נקבל פלט שמכיל את הפקודה אותה אני נצטרך להריץ אחכ בכל Node שלנו על מנת שהוא יוכל להצטרף לקלסטר. חשוב לשמור את הפקודה ואת הטוקן – כי בלעדיו לא תוכלו לצרף Nodes לCluster שלכם. במקרה שלי הפלט שהתקבל הוא

kubeadm join 172.31.20.227:6443 --token k1vs3a.4i3zgo4zw725o3y7 --discovery-token-ca-cert-hash sha256:c94bb285d99e80c3674d8cc8951f957231b35431d5e0be982d4c0e9618156e06

לאחר מכן נריץ את הפקודה הבאה:

mkdir -p $HOME/.kube
sudo cp -i /etc/kubernetes/admin.conf $HOME/.kube/config
sudo chown $(id -u):$(id -g) $HOME/.kube/config

ולבסוף נוודא שהכל בוצע במסטר שלנו על ידי הפקודה:

kubectl version

כאשר הפלט שאנו נקבל אמור להיות דומה ל:


Client Version: version.Info{Major:"1", Minor:"12", GitVersion:"v1.12.7", GitCommit:"6f482974b76db3f1e0f5d24605a9d1d38fad9a2b", GitTreeState:"clean", BuildDate:"2019-03-25T02:52:13Z", GoVersion:"go1.10.8", Compi3f1e0f5d24605a9d1d38fad9a2b", GitTreeState:"clean", BuildDate:"2019-03-25T02:52:13Z", GoVersion:"go1.10.8", Compiler:"gc", Platform:"linux/amd64"}                                                  dea457638b614ee17ef234dc34a6", GitTreeState:"clean", BuildDate:"2019-07-08T03:40:54Z", GoVersion:"go1.10.8", Comp
Server Version: version.Info{Major:"1", Minor:"12", GitVersion:"v1.12.10", GitCommit:"e3c134023df5dea457638b614ee17ef234dc34a6", GitTreeState:"clean", BuildDate:"2019-07-08T03:40:54Z", GoVersion:"go1.10.8", Compiler:"gc", Platform:"linux/amd64"}

אם נריץ את הפקודה הבאה במסטר שלנו

kubectl get nodes

אנו אמורים לקבל פלט שמראה שרק המסטר שלנו הוא חלק מהקלסטר וזה כמובן בגלל שעוד לא צירפנו את 2 השרתים האחרים.

user@servername:~$ kubectl get nodes
NAME                          STATUS     ROLES    AGE    VERSION
servername.serverdomain.com   NotReady   master   4m3s   v1.12.7

השלב הרביעי: צירוף 2 הNODES שלנו לקלסטר

בכל אחד מהשרתים האחרים שלנו, k8node1 ו k8node2 נריץ את הפקודה שקיבלנו (בשלב 3) מקודם שמכילה את הטוקן. במקרה שלי היא הייתה:

kubeadm join MYIPADDRESS:6443 --token k1vs3a.4i3zgo4zw725o3y7 --discovery-token-ca-cert-hash sha256:c94bb285d99e80c3674d8cc8951f957231b35431d5e0be982d4c0e9618156e06

אחרי שהרצנו את הפקודה ב2 השרתים (ייתכן ותתבקשו להוסיף sudo) נריץ בשרת הMaster שלנו (k8master) שוב את הפקודה הבאה:

user@servername:~$ kubectl get nodes

NAME                          STATUS     ROLES    AGE   VERSION
servername1.serverdomain.com   NotReady   master   10m   v1.12.7
servername2.serverdomain.com   NotReady   <none>   40s   v1.12.7
servername3.serverdomain.com   NotReady   <none>   85s   v1.12.7

ושימו לב שהפעם המסטר שלנו מזהה את 2 השרתים האחרים, כולם עדיין בסטטוס של NotReady.

השלב החמישי: הגדרות רשת עם Flannel

לקריאה מקדימה על networking בקוברנטיס:

Networking בקוברנטיס – איך Pods מדברים בניהם – מבט בסיסי

בכל 3 המכונות (Nodes) – כולל מכונת הMaster שלנו נריץ את הפקודות הבאות

echo "net.bridge.bridge-nf-call-iptables=1" | sudo tee -a /etc/sysctl.conf
sudo sysctl -p

בשרת הMaster שלנו – ורק בו! נריץ את הפקודה הבאה:

kubectl apply -f https://raw.githubusercontent.com/coreos/flannel/bc79dd1505b0c8681ece4de4c0d86c5cd2643275/Documentation/kube-flannel.yml

לאחר מכן, כשנריץ את הפקודה:

kubectl get nodes

שוב, אנו אמורים לראות את 3 המכונות שלנו אבל הפעם כולן יהיו בסטטוס Ready.
נוכל להריץ גם את הפקודה הבאה:

kubectl get pods -n kube-system

שתאפשר לנו לראות גם את הPods שקשורים לFlannel

זהו, סיימנו להגדיר. מזל טוב!
קריאה נוספת:
לאתר הבית של קוברנטיס לקריאה נוספת ליחצו כאן
מה זה Pod?

מה זה Kubernetes Pod?
קצת על קוברנטיס (Kubernetes)
מה זה Node וקלסטרינג בקוברנטיס


מצאתם טעות? הערות? שאלות? הסתדרתם? נתקעתם? כתבו לי בתגובות!

התקנת kubeadm, kubelet ו kubectl בשרת Ubuntu 18 LTS

מה זה kubeadm?

kubeadm הוא כלי שמאפשר אוטומציה של חלק גדול של יצירת קלסטר, בתכלס – הופך את העבודה שלנו ביצירת קלסטר להרבה יותר קלה.

מה זה kubelet?

kubelet הוא שירות (Agent) שרץ בכל קוניינר שקיים בכל Node שלנו, כל שרת שיריץ קונטיינר זקוק לשירות kubelet.

מה זה kubectl?

kubectl הוא כלי command line שמאפשר לנו לתקשר עם הקלסטר (Cluster) שלנו ולנהל אותו.

על מנת להתקין את השירותים הנל, נריץ את הפקודות הבאות: (אני בחרתי להתקין את גירסת 1.12.7-00 , בהתאם לצורך שלכם – ייתכן ואתם תירצו להתקין גירסה אחרת.
שימו לב, במידה ותיבחרו להתקין גירסה מתקדמת יותר, עקבו אחרי ההוראות הנוספות בלינק הזה, הדבר העיקרי הוא שגירסאות מתקדמות יותר לא יעבדו טוב במידה ומוגדר לכם שטח SWAP במערכת ההפעלה, לכן יש קודם לבטל את הSWAP.)

curl -s https://packages.cloud.google.com/apt/doc/apt-key.gpg | sudo apt-key add -

cat << EOF | sudo tee /etc/apt/sources.list.d/kubernetes.list
deb https://apt.kubernetes.io/ kubernetes-xenial main
EOF

sudo apt-get update

sudo apt-get install -y kubelet=1.12.7-00 kubeadm=1.12.7-00 kubectl=1.12.7-00

sudo apt-mark hold kubelet kubeadm kubectl

ולאחר מכן נוודא שההתקנה הצליחה על ידי הפקודה הבאה:

kubeadm version

סיימתם!

קצת הסברים

הפקודה הזאת מוסיפה את מפתח הPGP

curl -s https://packages.cloud.google.com/apt/doc/apt-key.gpg | sudo apt-key add -

הפקודה הזאת מוסיפה את הריפו לקובץ הsources שלנו במערכת. 

cat << EOF | sudo tee /etc/apt/sources.list.d/kubernetes.list
deb https://apt.kubernetes.io/ kubernetes-xenial main
EOF

הפקודה הזאת מונעת מהשירותים הנל להתעדכן אוטומטית (במיקרה שלכם ייתכן ולא תירצו להריץ אותה)

sudo apt-mark hold kubelet kubeadm kubectl

מצאתם טעות? הערות? שאלות? הסתדרתם? נתקעתם? כתבו לי בתגובות!

איך מתקינים DOCKER באובונטו 18 LTS

איך להתקין DOCKER באובונטו 18 LTS

הפקודות הראשונות שנריץ הן:

curl -fsSL https://download.docker.com/linux/ubuntu/gpg | sudo apt-key add -

sudo add-apt-repository \
   "deb [arch=amd64] https://download.docker.com/linux/ubuntu \
   $(lsb_release -cs) \
   stable"

sudo apt-get update

sudo apt-get install -y docker-ce=18.06.1~ce~3-0~ubuntu

sudo apt-mark hold docker-ce

ולאחר מכן נריץ את הפקודה הבאה על מנת לבדוק שDOCKER הותקן בהצלחה, הפקודה אמורה להציג לנו את מס הגירסה של הדוקר שהתקנו

sudo docker version

ככה פשוט!
לפרטים נוספים באתר Docker ליחצו כאן

קצת הסברים

בפקודה הזאת אנו מוסיפים את מפתח הPGP של החבילה

curl -fsSL https://download.docker.com/linux/ubuntu/gpg | sudo apt-key add -

הפקודה הבאה מתקינה את גירסת הקהילה של DOCKER, אני בחרתי להתקין גירסה ספציפית – במקרה שלכם יכול להיות שתירצו להתקין גירסה אחרת

sudo apt-get install -y docker-ce=18.06.1~ce~3-0~ubuntu

הפקודה הזאת מונעת עדכון אוטומטי של החבילה לגירסה אחרת – במיקרה שלכם, ייתכן ולא תירצו לעשות זאת

sudo apt-mark hold docker-ce

מצאתם טעות? הערות? שאלות? הסתדרתם? נתקעתם? כתבו לי בתגובות!